R. Chananel Moed Katan 11a – ר' חננאל מועד קטן יא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

לְיָרִיד שֶׁל גּוֹיִם¹ ^אוְלוֹקְחִים בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. רַב ^בשְׁרָא לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי לְמִיגְדַּל אוּהָרִי בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא אֲבָל ^גאִיזְלֵי אָסוּר מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה אוּמָּן הוּא. רַב יְהוּדָה ^דשְׁרָא לְאַמֵּי תנורא לְמִיגְדַּל תַּנּוּרֵי ולרב׳וּלְרַבָּה בַּר עִשְׂבִּי לְמִיגְדַּל מַהוֹלָתָא אִינִי וְהָא תָּנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל וְשָׁוִין שֶׁאֵין גּוֹדְלִין תַּנּוּר לְכַתְּחִילָּה לָא קַשְׁיָא ^הכָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^ועוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן ^זשָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם. ^חהַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד ^טוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. ^יוְכׇל כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן.: גמ׳גְּמָרָא: הֵיכִי דָמֵי מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט רַב יוֹסֵף אָמַר בְּהוּצָא וְדַפְנָא בְּמַתְנִיתָא תָּנָא צָר בִּצְרוֹר וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט.: שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה.: הַשְׁתָּא בְּמַעֲגִילָה אָמְרַתְּ שְׁרֵי בַּיָּד וּבָרֶגֶל מִיבַּעְיָא הָכִי קָאָמַר שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן כְּעֵין מַעֲגִילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם.: הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד.: וּרְמִינְהִי עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כּוּ׳ עַד יָמָיו אִין מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא. לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּדְנַפָּחֵי כָּאן בִּדְנַגָּרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא יֹאמְרוּ קָלָא רַבָּה אֲסִיר קָלָא זוטר שְׁרֵי אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא הָא בְּמַגָּלֵי הָא בַּחֲצִינֵי רַב פָּפָּא אָמַר כָּאן קוֹדֶם גְּזֵירָה כָּאן לְאַחַר גְּזֵירָה. רַב אָשֵׁי אָמַר הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רָבִינָא כְּמַאן מְדַלִּינַן הָאִידָּנָא קִבְּיוָתָא דְּדַשָּׁא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי.: כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן.: בְּדִיתָא לְבַאי כְּוָורֵי אזיל כּוּלֵּי עָלְמָא צוּד אַיְיתוֹ כוורא שְׁרָא לְהוּ רָבָא לְמִימְלַח מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא תְּנַן כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דַאֲכִילָה אַיְיתִינְהוּ וְאִי שָׁבֵיק לְהוּ פָּסְדִי כִּפְרַקְמַטְיָא הָאָבֵד דָּמֵי וּשְׁרֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי ^כשרי לְהוּ רָבָא מֵיצָד מֵיזָל אַיְיתוֹיֵי וּמִימְלָח אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא אֲנַן כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן כּוֹבְשָׁן תְּנַן. אֲמַר לֵיהּ הָנֵי נָמֵי מִיתְאַכְלִי אַגַּב אִיצָצָא כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל רָבָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא עָבְדִי לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל. רַב אִיקְּלַע לְבֵי רַב שַׁפִּיר אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ הָהוּא כְּוָורָא תִּילְתָּא בִּישּׁוּלָא תִּילְתָּא מִילְחָא וְתִילְתָּא טַוְויָא. אָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא סָמוּךְ לְמִיסְרְחֵיהּ מְעַלֵּי וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא טַוְויָיא בַּאֲחוּהּ אַסּוֹקֵיהּ בַּאֲבוּהּ מיכלי בִּבְרֵיהּ אשתי עֲלֵיהּ אֲבוּהּ. וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא תַּחְלֵי וַחֲלָבָא לִיטְעוֹן גּוּפָא וְלָא לִיטְעוֹן פּוּרְיָא וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא תַּחְלֵי וַחֲלָבָא מַיָּא וְלָא שִׁיכְרָא שִׁיכְרָא וְלָא חַמְרָא.:

הדרן עלך משקין בית השלחין

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ט׳:י״ד
טור יורה דעה קמ״ט:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קמ״ט:ג׳

^ב טור אורח חיים תקמ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקמ״א:א׳

^ג טור אורח חיים תקמ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקמ״א:א׳

^ד רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:י״ג
טור אורח חיים תק״מ:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ז׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:י״ג
טור אורח חיים תק״מ:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ז׳

^ו רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:ו׳
טור אורח חיים תק״מ:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:א׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ה׳
טור אורח חיים תק״מ:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ג׳

^ח רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:ז׳
טור אורח חיים תק״מ:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ד׳

^ט רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ד׳
טור אורח חיים תקל״ח:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״ח:ו׳

^י רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ז׳
טור אורח חיים תקל״ג

^כ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ז׳
טור אורח חיים תקל״ג:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״ג:ד׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.

רב שרא לרב חייא בר אשי למיגדל אהורי – פי׳ במסכת גיטין בסוף פרק הניזקין (גיטין ס׳:) ומפרשי רבנן אוזלי¹ שבאך מעזלה תרגום ויביאו מטוה כד עזיל ומפרשי אוהרי אלפכוך. מאי טעמא? מעשה הדיוט. אבל איזלי² אסיר מאי טעמא? מעשה אומן הוא. רב יהודה שרא לאביי תנוראה למגדל תנורא – בחולי דמועדא. ולרבא בר עישבי שרא למגדל מהולתא – בחולי דמועדא. ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן. היכי דמי מעשה הדיוט? בהוצא ודפנא, במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט. ושפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחצלים.³ מתני׳ הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. איני? והתנן בסוף מסכת סוטה: עד כל ימיו פטיש היה מכה בירושלים. עד ימיו של יוחנן כהן גדול אין מיכן ואילך לא. ופריק רב הונא האי פטיש דאסיר, מיכן ואילך בדנפחי. והא דתנן הצינור כו׳ בדנגרי הוא ושרי. מתקיף לה רב חסדא – ונדחה ופריק בחציני אסיר ומתניתין דהכא במגלא ושרי. קודם גזירה – פירש קודם גזירת יוחנן כהן גדול. ורב אשי אמר מתני׳ דהתם ר׳ יהודא היא, ומתני׳ דהכא ר׳ יוסי. דאמר רב יצחק בר אבא מאן תנא דבעי שינוי במועד בדבר האבד דלא כר׳ יוסי – דאי ר׳ יוסי האמר זולף וגומר וגף כדרכו. אמר רבינא: כמאן מדלינן האידנא כו׳. וכבשין שיכול לאכול מהן במועד מכבשן. רבא שרא – לבני בדיתא לבאי למיצד ולמימלח. אמר ליה אביי והתנן: כבשין שיכול לאכול מהן מכבשן – שיכול אין לא יכול לא. אמר ליה הני נמי מיתכלי {אגב}⁴ איצצא – כשיכבשום דחוקים. כי הא דשמואל עבדו ליה ששים איצצי ואכל – פי׳ מיני תבשיל. אמר רב: אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחיה מעלי. ותוב אמר: דג טוויה באחוה – פירוש המלח מן הים והדג מן הים, נמצאו שניהם אביהן הים והן כמו אחים. ואמר לו מלח הדג במלח שהוא אחיו וצלה אותו במלח. אסוקיה באבוה – פירוש: כשתעלהו מן האש שוטפהו במים מלוחים שהן אביו. אוכליה בבריה – פירוש אכול אותו בבנו והוא ציר של דגים שהוא יוצא מן השמנונית של דג, כי הוא חשוב לדג כבנו. וכשתאכלהו שתה אחריו המים, כי באותה העת ובאותו מקום היו אומרין להם הרופאים כשתאכל דגים שתה אחריו המים ולא יין או יין ולא שכר. כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא – פי׳ כשיאכל אותם עד שיתעכלו במעיו לא ישן כי השינה מיד מזיקתו. הדרן עלך משקין בית השלחין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ כן בכ״י קולומביה של הבבלי בשם ר״ח, וכן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״אין לי״.

² כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״איסרי״.

³ כן בכ״י וטיקן 126, ובהרבה עדי נוסח של הבבלי. בדפוס וילנא: ״במחלצים״.

⁴ כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126 חסר: ״אגב״.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

הדרן עלך משקין בית השלחין

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון